ג'סיקה רביט

חח ראיתי את הסרט, ובמקרה גם ראיתי אותה אצל מישהי באנימס, בחתימה שלה...

אז חשבתי - יאללה! לעזאזל עם התרגילים בסטטיסטיקה והבחנים באנטומיה - נלך לצייר!

טוב, ברור שנכנעתי למצפון שלי ועזבתי את זה באמצע...

אז נשארנו בסוג של "המשך יבוא....."

אבל התחלה לא רעה, נכון? P:

נסיכות עולות על מכנסיים

בוודאי הרבה זוכרים את הנסיכות של דיסני, עם השמלות היפות. דמויות נשיות שבטח כל הילדות העריצו ומעריצות.
וול, אחד מהם חשב אחרת.
למה לא להלביש את הנסיכות במכנסיים? די לשובניסטיות! התקדמנו!
הרי לכם קישור לכתבה ב yahoo והציורים של הארוקי גודו (Haruki Godo) , שצייר את הגיבורות של דיסני עם הבגדים של נסיך החלומות שלהם:
http://mx.mujer.yahoo.com/fotos/princesas-de-disney-por-fin-con-pantalones-slideshow/

והקישור לאתר שלו בדוויאן ארט: http://godohelp.deviantart.com/gallery/?catpath=%2F&q=costume+swap

הגלריה נקראת Costum Swap בתרגום חופשי: חילוף תלבושות.

ואני חושבת: איזה רעיון אדיר!!

אשליות אופטיות

או - ציור בתוך ציור.

אז...בזמן האחרון אני רק מסתכלת על אומנות, לא עושה אותה בעצמי...
ומצאתי כתבה בספרדית על האומן האוקראיני אולג שופליאק.

איך הוא מצליח לעשות את זה? או שזה דיוקן של ואן גוך או שזה שדה שרואים בו נערה עם כובע ואיש שיושב על אבן..
או ציור של ג'ון לנון, או מלאך המוות ומלאך טוב?

טוב. לדעתי עדיף פשוט לראות את זה. כל דבר שאגיד על הציורים שלו פשוט יחשב לזלזול.

http://mx.noticias.yahoo.com/fotos/la-pintura-dentro-de-la-pintura-slideshow/

עוד תמונות מהגלריה שלו, חלקן גם מופיעות בכתבה:
http://www.opticalspy.com/oleg-shuplyak-gallery.html

ועוד עיגולים...

שוב,  אותו רעיון.
שיעור כימיה.
למדנו על אלקטרושליליות של אטומים הלוגניים...
הכלור (Cl)  אוהב לקבל יונים,  אבל לא לתת. 
הליתיום (Li)  אוהב לתת אלקטרונים...
סוג של ניסיון עלוב לצייר משהו.
טוב,  אותי זה הצחיק XD
איי...מה נעשה.  עכשיו אני מרגישה כמו חנונית שצוחקת מבדיחות בפיזיקה ><

לצייר עיגולים....

טוב...באמת שהפעילות האומנותית שלי ירדה לחלוטין בחודש האחרון, ולא סיימתי הרבה ״פרוייקטים״ שהתחלתי...

אבל היי!

לפחות אני משתעשעת בשיעורי כימיה XDD

הסבר: הציור הזה לא מובן בעליל. זה אמור לתאר סוג של מצב בין מולקולות של חומצת מימן כלורי לבין נתרן כלורי (מלח, בלע״ז) כשהכלור במולקולת החומצה נמשך לנתרן של המלח...

וול, עשיתי במיטב יכלתי בין סיכום אחד למישנהו P:

ציורים בקישקושים!

http://www.baba-mail.co.il/Content.aspx?emailid=23333&memberid=734831j
חחח, כנראה שגם ככה אפשר לצייר XDD

15/07/13 ערב תשעה באב.

טוב.
אז ככה.
היום היה לי חופש. והאמת חשבתי לנצל אותו לציור. והאמת קצת ציירתי, אבל אני אף פעם לא מסיימת ציורים P:
אבל רציתי לצייר משהו שקשור לשתי הטרגדיות שקרו בארץ, על שתי התינוקות שנשכחו ברכב.
זה היה מאוד עצוב, במיוחד שבאחד המקרים זה מישהו שקרוב אל המשפחה שלי.
אז ציירתי תינוק כזה, חייכן...כמו שכל התינוקות בעולם צריכים להיות. חייכנים. שמחים. חיים. לא שכוחים וכלואים ברכב, בגלל שאחד ההורים שלו קיבל שיחת טלפון ושכח ממנו/ה.
כן.

וסתם, הערב זה יהיה תשעה באב...וול, הבאתי קישור לציורים לכבוד תשעה באב שאחד הציירים האהובים עלי, אור רייכטר, צייר:
https://www.facebook.com/photo.php?fbid=151100994968727&set=a.134949409917219.34853.134933789918781&type=1&theater

https://www.facebook.com/photo.php?fbid=476788672399956&set=pb.134933789918781.-2207520000.1373904463.&type=3&theater

ובקשר לציור הראשון...כמו שאחד שם כתב - הלוואי שזה מה שהיה קורה.

הטארדיס - סקיצה

טוב, אני לגמרי קופצת מדבר לדבר...

בכל מקרה, סקיצה של הטארדיס, של דוקטור הו:

את זה אני אהיה חייבת לסיים בעתיד הקרוב, כי זאת מתנה לחברה.
אני אשכרה הרגשתי כמו אדריכלית כי גררתי את הסרגל שלי כל שנייה על הדף...אז רק בשביל הקווים החשובים השתמשתי בסרגל, והשאר בלי.
מה שמזכיר לי, שאני לא ממש מיישמת את מה שהצייר הזה אמר - שקשר עין על העיפרון יוצר דיוק...
וואטאבר.
I'm kind of out of time right now.

סגנון חדש!

הממ...סוג של...לא יודעת.
It's cartoon. End of the story.

טבריה!!!

סופ"ש בטבריה!

האא!!!איך אני אוהבת את העיר הזאת!

מקווה שיהיה נחמד :)

סקיצות ורישומים אחרונים

טוב...לא היה לי זמן להשקיע בציור, לאחרונה...אבל הנה כמה קישקושים שבכל זאת יצאו תחת ידי:

הלב הזה צויר מזמן...סתם היה בא לי לצייר משהו קיטשי ואדום. הממ...נראה לי בהשראת שיר מסוים, אבל אני לא זוכרת איזה שיר.

------------

אח שלי חולה על הדמות הזאת, טושירו היטסוגאיה. אז אני מנסה לצייר אותו לפעמים.

את הסקיצה הזאת התחלתי לפני הרבה זמן. זה שוב טושירו. הפסקתי לעבוד עליה כי אח שלי החליט שזה לא נראה כמו טושירו...

---------------------

הא! עליה עבדתי בשבועיים האחרונים. זאת מיקו האטסונה. סוג של זמרת יפנית הולוגרמית (יש כזאת מילה?). אח שלי אמר משהו בסגנון: "נראה אותך מציירת אותה!" את הסקיצה עשיתי תוך עשרים דקות, ושאר העבודה נעשתה באיטיות ובזמני הפנוי במשך שבועיים. יצא לא רע, לדעתי.

---------------

זה ממש ישן...לפני חודשיים שלושה. דמות מקורית...לפחות פרצוף מקורי. לא פיתחתי את זה יותר מידי.

-------------------

ליסה סימפסון. ניסיתי את מזלי בציור דמות מהסימפסון, כי חשבתי שזה לא כזה קשה. זה באמת לא כזה קשה.

----------------

סוג של סקיצה של סוג של סנאי. רציתי לצייר סנאי...כי אני רוצה להתאמן על ציור סנאים כדי לצייר קריקטורה על סנאי, בעקבות כתבה שקראתי בעיתון...חחח, אז זה סנאי.

וזהו, זה כל מה שעשיתי לאחרונה...לא דברים מסובכים ורק עם העיפרון שלי, על חשבון הכנת שיעורי בית, לימוד למבחן או עבודות בית...

Tai Kamiya

למה בכלל חשבתי ששם המשפחה שלו זה 'יגאמי'?

הממ...אולי רציתי לקשר אותו ללייט יאגאמי מ Death Note .

חחח, אבל אין קשר ביניהם.

חבל.

יצא עקום. לא נורא.

צמיחה

הרפרנס היה על כריכה של חוברת המדברת על צמחונות.
כשראיתי את התמונה מיד חשבתי שזה יכול להיות תרגיל מאוד טוב בשבילי לציור.
חוץ מזה שהספר נהדר עם הרבה חומר למחשבה, כמובן.

המילה שאין לנקוב בשמה -_-

תראו את הציור.
אולי תבינו...
בהשראת הערות מפגרות בשיעור אנטומיה, וכמובן - הציור המפורסם, "הצעקה" של אדוארד מונק, האקספרסיוניסט האדיר.

(כמובן שאיני מנסה להשתוות אליו....חלילה).

אבולוציה אינה מילה גסה...תקלטו, אנשים -_-

הא, וזאת כאילו אמורה להיות אנוכי. הילדה, יענו.
הייתי מציירת את עצמי מגלגלת עיניים, אם הייתי יכולה. באמת.

ובכל מקרה, סליחה על האיכות. שעה מאוחרת, אייפוד וכו'. פלוס, לא היה לי כוח לצייר דמויות של אבולוציה...אז הדבקתי אותן בגסות, תמונה שמצאתי באינטרנט.

עריכה: ובכן, אזרתי כוח והנה התמונה באיכות טובה יותר.

אני רוצה להוסיף כאן את מה שכתבתי בפוסט בפייסבוק שלי:

טוב, לסיום "מרתון" ציורי לפנות בוקר - 
את זה ציירתי היום, בעקבות שיעור אנטומיה. 
לפני כמה שבועות למדנו על התא, והמורה אמרה משהו בסגנון 'האבולוציה של התא'. מיד התחילו לקפוץ שם "מה?? אין כזה דבר אבולוציה, מה פתאום אבולוציה..." וכו' וכו' וכו'.
המורה ניסתה להסביר, ואיכשהו הרוחות שקטו.

חחח, אז אתמול המורה לימדה על התפתחות העובר. וכדי למנוע מעצמה את השימוש במילה, תוך מילמול "שלא יישמע מידי חילוני..." היא אמרה עוד כמה מילים ("כך היא דרכו של הטבע..") כדי לא להגיד את המילה הפוגעת - "אבולוציה".

פפ'ף...נו באמת....
טוב, אולי זה ברור לי, כי אני יודעת יותר משפה אחת. אבל במילה אבולוציה אין תמיד הכוונה לדעותיו של דרווין, אלא...איך אמרה המורה? זוהי דרכו של הטבע - אבולוציה זאת התפתחות. זהו.

תירגעו אנשים.

אף אחד - לא המורה ולא אני - דתיות שיודעות מי ברא את העולם - לא מנסה להעביר אתכם על דתכם.


אז בלי פאניקה 

צחוק הגורל

או איך שלא נקרא לזה.
לפני שבוע, ב 2 למאי פרסמתי פוסט על השיר "השעות המתות" של קרן פלס.
שבוע שעבר ציירתי בית קברות.
והיום נודע לי שבאותו יום שחפרתי על השיר הזה, ותמונת הבית קברות עלתה במוחי והייתי חייבת לצייר אותה -
באותו יום בן דוד שלי בן ה-12 נפטר. טבע בנהר.
לא הכרתי אותו כל כך. דיברתי איתו רק שעה אחת לפני 4 שנים, ואז הוא היה ילד בן 7.
הוא נקרא על שמו של הדוד האהוב עלי, אח אימי.
והוא גם מת.
שניהם.
הוא נקבר לצידו של דודי.

זכרונם לברכה.

------------------------------

איך הדמעות ממשיכות לזרום עדיין...זה כל כך קשה וכואב. ואני לא רוצה לתאר לעצמי הכאב של המשפחה שלו, של ההורים שלו...
אלוקים, למה זה ככה? למה אתה לוקח את הצעירים, את הקטנים האלה שעוד לא הספיקו לחיות...
אני חושבת על כל אלה שאני אוהבת ומוקירה, שאני מכירה יותר מקרוב...אני לא רוצה לחשוב אם יקרה להם משהו...אם נשברתי עכשיו, איך אני אחיה אם יקרה להם משהו?

אלוקים, שמור עליהם בשבילי. שמור עליהם שלא יאונה להם רע. תצעידם בבטחה, תן להם חכמה שישמרו על עצמם, תן להם שמחה ועידוד שלא יפגעו בעצמם או באחרים, עזור להם תמיד...שמור עליהם...

הכל התחיל מתפוח אחד...

בעצם לא.
אם קראתם את הספר "חוה לא אכלה תפוח", אתם בטח יודעים שלא היה תפוח.
ואם אתם חכמים כמוני ויודעים את זה גם בלי לקרוא את הספר, אז...high five!

בכל מקרה.
אתמול היה לי חצי יום נחמד כזה בעיר, סידורים והכל. והשתדלתי מאוד! באמת! אך לא התגברתי ובסוף נכנסתי לסטימצקי, כי ידעתי שאני צריכה לחפש שם משהו. וידעתי שאני גם אמצא משהו.
אז מה שמצאתי זה את הספר The Fundamentals of Drawing מאת האומן ברינגטון בארבר, שמצורף אליו דיסק בו הוא מסביר קצת יותר ממה שכתוב בספר המדהים הזה.
עכשיו, בטח תשאלו מה ההבדל בין זה לבין המדריכים שיש בכל רחבי היוטיוב, ועוד חינמי לחלוטין...וול. העניין הוא ששם ברוב הפעמים אין סדר מסויים, ואתה מדלג בין נושא לנושא בלי להעמיק בו יותר מידי. יש כאלה שיראו את זה כיתרון וזה עוזר להם, ויש כאלה (כמוני) שלא.

בספר הוא קודם מסביר מה הציוד הדרוש לציור, וזה האמת כבר ידעתי מספר אחר שקראתי. אחר כך הוא אומר שבשביל לצייר צריך שתהיה תשומת לב לקווים שהעיפרון מצייר, לתחושה, למרחק...בקיצור, הרבה ריכוז. הוא נתן לדוגמא תרגילים של ציור קווים במרחקים שווים ובגודל שווה - זה לצד זה, לאורך, לרוחב באלכסון...ואז לצייר עיגולים - קודם בלי לדייק ואז לשפר לאט לאט את 'מושלמות' העיגול. בקיצור, הכל צעד אחר צעד, לאט אבל בטוח.

אני חייבת להגיד שיש הרבה דברים שהוא אמר, שאפשר לומר שכבר ידעתי, אבל לתרגל את זה מעשית...זה הקושי!
טוב, אז זה מה שהספקתי לצייר אתמול מהתרגילים שהוא נתן. וכמובן - זה היה תפוח.

וגם כדור ^_^

ראי הנפש

טוב, אז היום בשיעור אנטומיה למדנו על העין.
זה מנגנון לא רע, אגב. מתוחכם מאוד.

אז, כמובן שהשיעור נתן לי השראה לצייר עיניים...

הו, וסליחה על איכות הציורים. פשוט הסורק יעשה הרבה רעש בשעה כזאת של הלילה XD

עוד משהו שאני צריכה ללמוד, זה לצייר עיניים שדומות אחת לשנייה...עדיין קשה לי עם זה.
הממ...אני אחזור לצייר עצמים.
סתם, אני פשוט אמשיך להתאמן.

Girl's eyes

Boy's eyes

Random eyes

Kind of realistic eyes

געגועים לחורף

למרות שמזג האוויר הנוכחי לא כל כך רע...
ילד אנימה עם צעיף.
בהשראת אנימה ישנה שאני לא זוכרת מה שמה או שם הדמות שבזכותה נחה עלי המוזה היום.

השעות המתות

בית קברות לשעות

בהשראת השיר של קרן פלס,  השעות המתות:

מילים ולחן : קרן פלס
הפקה מוסיקלית: דני ״פילוני״ קרק

יום ראשון כבר לא ראשון
כשהוא לא פה זה מתבלבל לי
בלילות קשה מדי לישון
ובבקרים הראש נופל לי
על הרצפה בסלון 
שוכבות השעות המתות שלי
כל השעות המתות

מסתירה את השריטות
אומרת לכולם שטוב לי
אבל כל הזמן בודקת הודעות 
מתי כבר הוא יכתוב לי 
גם ממתקים לא ממש עוזרים
למלא את כל החורים שהוא השאיר

מספרים, שטוב לך שם
בבקרים בקצה העולם
יש זריחות מהופכות , השמש עולה מהים

רביעי שישי שבת 
כשהוא לא פה זה מתקצר לי
במראה לא מעיפה מבט
אני זה לא אני כשהוא חסר לי
אני אשרוף בחצר את כל השעות המתות שלי.

עוגת-עציץ...

באמת משעמם לי.
ולכן עציץ שצוייר בהשראת עציץ שיש לנו בבית, נראה כעת כמו שהוא נראה...

וברור שזה נראה מזעזע...חחח, ציירתי את זה באמצע השיעור, ואז צילמתי את זה והעליתי :)

אפשר לשמוע מוזיקה!!!

חחח, כן. השנה די הצלחתי להתאפק בקטע של שמיעת מוזיקה ב33 הימים הראשונים של ספירת העומר. ואני עדיין לא מבינה איך יש כאלה ששורדים עד שבועות O_O
בכל מקרה, מכיוון שהתחלתי לשמוע מוזיקה שוב, אז הסרטונים שאני רואה ביוטוב שוב בעלי שמע ^^
היום ראיתי פוסט בפייסבוק של קבוצה ששמה "ציורים צעירים". כל יום עולים לשם ציורים מדהימים של הרבה אנשים מוכשרים. חברה המליצה לי לעקוב אחרי הקבוצה. בכל מקרה, היום היה קישור לסרטון הזה:
Crafty 2D Flip Book Animation (Music Winter Gloves - Let Me Drive)
הממ...מקווה שתהינו לפחות מהמוזיקה, האנימציה והציורים אדירים :)

טוב, הסרטון ששמתי קודם זה רישומים ברמה יחסית גבוהה בשבילי, המתחילה...
אז הלכתי לבדוק דברים קלים יותר, שאפילו אני (או ילד בגן חובה) יוכלו לעשות את זה.
הנה אנימציה ממש מצחיקה: Toilet Paper
והנה אחד ממש חמוד - מן סיפור אהבה כזה: Sweet Love Story

ועל ציורים ואנימציות נרחיב עוד בפעם אחרת.

הערה:
הפוסט הזה נכתב לפני הפוסט שקודם לו, אבל הפסקתי לכתוב והוא נשאר בטיוטה...אבל תתמודדו, נכון? ^^

כלום לא נוגע...

היי, למי שקורא את זה ולמי שלא.

טוב, אז ל"ג בעומר.
עברו כבר הימים אסור לשמוע בהם מוזיקה, יאיי!
כמו שכתבתי בפייסבוק אתמול, אתם תצחקו עלי - אבל הדבר הראשון ששמעתי היה את החלק השני של הסימפוניה השביעית של בטהובן. פשוט יש קטעים מוזיקליים שחופרים לך בראש ואתה חייב לשמוע אותם עוד פעם אחת...רק בשביל להוציא ממך את הרגש שגורם לך לרצות לשמוע אותו.
אחר כך שמעתי עוד שירים, כמובן...עד השעות הקטנות של הלילה, או המוקדמות של הבוקר, תלוי מאיפה אתם רואים את זה.
אז בזמן עדכון הפלייליסט באייפוד, שמעתי רנדומלית שירים כאלה ואחרים, והגעתי לשיר "מעליות" של דודו טסה. פפ'ף. מזמן הצהרתי שהשיר הזה רודף אחרי. פשוט בלי להתכוון הוא צץ משום מקום. ><
אבל במקום לכעוס על עצמי, רק ישבתי והקשבתי. אך הפעם לא היה זה רגש שאילץ אותי לשמוע את השיר, אלא דחף פתאומי כזה לצייר משהו...לצייר. תמונה נבנתה לה במוחי, לא מסובכת מידי...אבל הייתי חייבת להוציא אותה מתוכי, אחרת - לא יודעת. יקרה משהו.
בקיצור, בארבע לפנות בוקר התחלתי לפתוח מגירות ולהוציא מחברת רישום ועיפרון ומחק. (אני מקווה שלא הערתי אף אחד בבית...לא ממש הקפדתי על השקט):

חחח...מצחיקה שכמותי. זה לא יצא בדיוק כמו שזה היה בראש שלי, אבל זה מתקרב. ישבתי על זה שעה: מוחקת, רושמת, מוסיפה...עד שנרגעתי.
כתבתי כמה ממילות השיר לצד הדמויות, אלה שמתאימות להם, כי הגירסה לשיר ששמעתי זה של הדואט עם רוני אלטר.

נממ...מבחינת הציור, יש עוד מה לשפר. הידיים שלהם ממש לא מצאו חן בעיני. ורציתי בהתחלה לצייר את הבחור שיעמוד מרחוק, נשען על דלת, אבל לא הסתדרתי עם זה (כי לשם כך הייתי צריכה לשנות את הכיוון של החלון וכו' כדי שזה יתאים לפרספקטיבה ובלה בלה בלה...אבל התעצלתי). ועוד כמה דברים...אבל אני משאירה את זה למי שיגיב פה. אם.

מה שחשוב מבחינתי זה שהצלחתי להביע משהו מהראש שלי בציור. לא שזה פעם ראשונה שזה קורה...אבל בכל זאת, כשזה קורה זה דבר משמח בשבילי, ואני משתדלת ללמוד כמה שיותר מהמקרים האלה.

טוב, אז עד כאן החפירה על הציור המהולל.
אני צריכה לעשות סידורים היום...הייתם מאמינים?
פחח...הלוואי היה לי חופש.
יאללה.
ביי :)

הו, השיר בקישור הזה: מעליות - דודו טסה ורוני אלטר
להת'.

כלי רישום + התחלה של ציור + בונוס (נחשו מה זה! XD)

טוב, התחשק לי להשוויץ בכלי הרישום שלי.
למען האמת, הם די חדשים כי אני לא משתמשת בכולם. אבל שימוש ראשוני - היה גם היה! (משמע, הם לא...אממ...בתולים XD פחח...הומור מפגר).
אז הנה תמונה (וסליחה על האיכות...זה מהאייפוד):

טאראאם!
אז בואו נלך מלמעלה ללמטה, משמאל לימין :)
המחברת הגדולה שם, הראשונה משמאל זאת מחברת רישום מנייר אייכותי נטול חומציות. מה זה אומר? שהנייר הזה יישאר לאורך זמן...משהו כמו אלף שנה. זאת מחברת יקרה (יענו, עולה יקר ממחברת רגילה), אז כדאי לשמור אותה לציורים ממש מושקעים או משהו בסגנון...אני מתכננת לצייר שם משהו, אבל עדיין לא יצא. אבל זה בראש שלי! (ואני אגיד לכם בסוף איך ^^)
המחברת לידה היא כמובן יותר קטנה, מאותו חומר. הא, שתיהן מחברת PAPYRUS. במחברת הקטנה אני מרבה להשתמש - גם כי היא יותר קלה...וגם כי היא הייתה הראשונה שקניתי P:
המחברת הפשוטה החומה היא מחברת חלקה, ללא שורות. הנייר כמובן פחות איכותי. את המחברת הזאת קניתי היום, דווקא בגלל שהרביתי להשתמש במחברת שדיברנו עליה קודם...פשוט חבל היה לבזבז את הדפים על סקיצות קטנות וחסרות משמעות, ואני שונאת לצייר על מחברת שורות...סו מצאתי פשרה! מחברת CAMPUS חלקה, שעלתה לי פחות משנקל.

עפרונות:
שני עפרונות מכניים (או 'עפרונות שפיצים', כמו שאנחנו קוראים להם...) אחד 0.7 ואחד 0.5, עם החודים ששייכים להם לצידם. אני לא משתמשת בהם הרבה...אבל זה בטח כי אני לא יודעת להשתמש בהם לציור (כי לכתיבה...וואי וואי וואי!). חבר המליץ לי להשתמש בהם כדי לרשום את הקווים הסופיים של הציור...אבל עד כה לא סיימתי (רשמית) אף ציור...סו - עוד לא. לא ממש, בכל מקרה.
הקבוצה הראשונה של העפרונות היא של ה-B למיניהם: 2B, 3B, 4B, 6B 8B. אלו הם עפרונות כהים ורכים יותר. אני משתמשת בהם כדי להכהות, או כשאין לי צבע שחור בנמצא.
הקבוצה השניה היא כמובן ההפך מהם: ה-H למיניהם: H, 2H, 4H...וכו'. אלו הם העפרונות הקשים יותר, בדרך כלל משתמשים בהם לרישומים מפורטים יותר...משמע, אם אתם רוצים לצייר משהו דק-דק וקטן כזה - תרצו להשתמש בעיפרון 4H ומעלה. תלוי במה שאתם רוצים לרשום.
וכמובן שיש את הHB שמכונה גם "עיפרון מס' 2", כאלה יש לי המון...בכל תיק יש לי אחד כזה. זה העיפרון הכי פשוט והסטנדרטי שמשתמשים בו להכל. אפשר לעשות ציורים מדהימים רק עם העיפרון הזה.

מחק ומחדד:
יש לי שתיים מכל דבר. במחדד, כדאי שיהיה לכם מחדד כזה שיכול גם לחדד עפרונות/צבעים עבים (אם יש לכם כאלה). אני רק אומר, שקשה למצוא מחדד טוב...יש כאלה ששווים זבל, ויש כאלה שעושים כזה שפיץ מטורף...וול. צריך לחפש טוב.
במחק - יש לי את המחק המלבני והרגיל, ויש לי את העגול.
ולמה יש לי שניים?
טוב, מחק הוא מאוד שימושי. חוץ מהשימוש הפשוט של מחיקת טעויות או סתם דברים שאנחנו לא אוהבים בציור שאנחנו עושים, אפשר להשתמש בו לפעמים למשחקים בגווני האפור של הרישום. (הא! באחד הפוסטים הקודמים יש את הציור של הפרצוף עם העיניים הגדולות...זה היה התרגיל שהשתמשתי בו במחק כדי לעשות הבהק בעין).
המלבני אתם יודעים, בהתחלה הוא פינתי כזה, אבל אחרי כמה מחיקות הוא מאבד את 'פינתיותו' וקשה למחוק משהו ספציפי. לכן יש לי את העגול, שכשאני שמה אותו על המקום שאני צריכה למחוק, הוא מוחק פחות.
כמובן שיש את המחק המיוחד הזה, הגמיש...מחק אפור קוראים לו. אבל...עוד אין לי כזה.

עטים:
הא! כן, כן, גם עט הוא כלי אומנות ראוי לשמו! אני אעלה לכאן בהזדמנות ציורים מדהימים שצויירו רק עם עטים...ניסיתי פעם, אבל...עוד חזון למועד.
בכל מקרה, עטים.
העט התכלת מכיל בתוכו ארבעה צבעים בסיסיים: ירוק, אדום, שחור וכחול.
העט הירוק מכיל בתוכו ארבעה צבעים (שאני מכנה 'צבעי עוגת יומולדת'): ורוד, סגול, תכלת וירוק בהיר.
כמו שאמרתי, עוד לא השתמשתי בהם כל כך. עד עכשיו ציירתי בעט כחול רגיל כל מיני סקיצות סתמיות ואיזה חתול אומלל...אבל יום אחד אני אשתפר.

אחרונים חביבים: סרגלים. כי תמיד צריך כאלה :)
וככה הכל נראה, ארוז ומסודר:

לא הראיתי לכם את העפרונות הצבעוניים שלי...אבל אלה פעם הבאה.

אז...הבטחתי לכם התחלה של ציור - הנה!

נכון שאתם רואים פרפר? חחח...כן, זה חלק מתמונה שהתחלתי לרשום במהלך שיעור פטפטת. זה הציור הראשון שלי במחברת החלקה!
אממ...טוב, כבונוס (שהחזקתם מעמד עד כה) אני אראה לכם עוד ציור:

חמוד? ^_^
ההצללות לא משהו...אני אתקן אותו בהזדמנות.
כתבתי מקודם שאני אגיד לכם איך אני שומרת רעיונות בראש...
טוב, זה בפעם הבאה, כבר מאוחר...
לילה.

Happy Face :)

To the ones who wondered - yeah, the Anatomy test was great. I got 85%.
Well, It's good for me, because even though I talked about this test for...two week (?), the truth is that I started to learn about two days ago.
Mmmm....okay, not two days...four.

SO!

I've got this hobbie, drawing, painting ect'...I'm not that good, but I'm trying.

I have a book, named "Drawing for Dummies" and it's quite good

One of the first exersice on the book is to draw an eye, and to shadow it.

I did two eyes, and because I was bored and thought that adding one thing or two can be fun, so I got this:

Cute, huh?

It's not much, but it's a beginning.

I have more drawings, but most of them are "copied". I mean - I look at a anima character, or cartoon character and draw it. Sometimes my drawing looks exactly like the original like here:

Or a bit different, like here:

See?
I still have a lot to learn...yeah. a lot.

Okay then.
That's it for today. I'll go catch some sleep.
Bye!

הסבר

אז ככה.

למה קוראים לו pencil and eraser?
זאת לא שאלה קשה בכלל.
העיפרון הוא כלי כתיבה, כמו שהוא כלי אומנות. כנ"ל לגבי המחק.

אז,
בבלוג הזה קרוב לוודאי יועלו ציורים (אם יותר לי הזמן), ואי אפשר שלא לשים לב שאני מרבה לכתוב.
בינתיים האיזון בין ציור וכתיבה אצלי על הפנים...מקווה לשפר את שניהם. אם יהיה זמן.

סו...
עד כאן.
בינתיים.

אז התפשרתי על סגול....

כי פעם היה פה וורוד.
אני עוד לא מבינה למה הייתי כל כך מושפעת מהצבע הזה....וול.
ופעם כנראה (אם זיכרוני לא מטעיני...זה היה לפני 4 שנים! ב2009!!) הייתה פה ברכת "היי, ברוכים הבאים! אני חדשה בזה, זה הבלוג שלי, שמדמה את החדר שלי.." ובלה בלה בלה.
לא חשוב. גם.

סו,
מחר יש מבחן באנטומיה.
וכמה שאני אעצום עיניים זה לא עומד להשתנות!
ועוד מעט אני אהיה חייבת לרוץ לעבודה,
וכמה שאסתכל על השעון, זה לא עוצר מלכת ומתקרב דקה אחר דקה אל הרגע המיועד בו אפרוץ בסערה מהבית וארוץ.

חי חי...
יהיה לי זמן היום לעלעל בספר שלי?
לא...לא חושבת.
יש דברים חשובים אחרים...לא שהספר שלי חשוב פחות.

נממ...מתישהו אני אעלה לכאן ציורים.
במידה ויגיע היום שהם יהיו גמורים.