היי, למי שקורא את זה ולמי שלא.
טוב, אז ל"ג בעומר.
עברו כבר הימים אסור לשמוע בהם מוזיקה, יאיי!
כמו שכתבתי בפייסבוק אתמול, אתם תצחקו עלי - אבל הדבר הראשון ששמעתי היה את החלק השני של הסימפוניה השביעית של בטהובן. פשוט יש קטעים מוזיקליים שחופרים לך בראש ואתה חייב לשמוע אותם עוד פעם אחת...רק בשביל להוציא ממך את הרגש שגורם לך לרצות לשמוע אותו.
אחר כך שמעתי עוד שירים, כמובן...עד השעות הקטנות של הלילה, או המוקדמות של הבוקר, תלוי מאיפה אתם רואים את זה.
אז בזמן עדכון הפלייליסט באייפוד, שמעתי רנדומלית שירים כאלה ואחרים, והגעתי לשיר "מעליות" של דודו טסה. פפ'ף. מזמן הצהרתי שהשיר הזה רודף אחרי. פשוט בלי להתכוון הוא צץ משום מקום. ><
אבל במקום לכעוס על עצמי, רק ישבתי והקשבתי. אך הפעם לא היה זה רגש שאילץ אותי לשמוע את השיר, אלא דחף פתאומי כזה לצייר משהו...לצייר. תמונה נבנתה לה במוחי, לא מסובכת מידי...אבל הייתי חייבת להוציא אותה מתוכי, אחרת - לא יודעת. יקרה משהו.
בקיצור, בארבע לפנות בוקר התחלתי לפתוח מגירות ולהוציא מחברת רישום ועיפרון ומחק. (אני מקווה שלא הערתי אף אחד בבית...לא ממש הקפדתי על השקט):
חחח...מצחיקה שכמותי. זה לא יצא בדיוק כמו שזה היה בראש שלי, אבל זה מתקרב. ישבתי על זה שעה: מוחקת, רושמת, מוסיפה...עד שנרגעתי.
כתבתי כמה ממילות השיר לצד הדמויות, אלה שמתאימות להם, כי הגירסה לשיר ששמעתי זה של הדואט עם רוני אלטר.
נממ...מבחינת הציור, יש עוד מה לשפר. הידיים שלהם ממש לא מצאו חן בעיני. ורציתי בהתחלה לצייר את הבחור שיעמוד מרחוק, נשען על דלת, אבל לא הסתדרתי עם זה (כי לשם כך הייתי צריכה לשנות את הכיוון של החלון וכו' כדי שזה יתאים לפרספקטיבה ובלה בלה בלה...אבל התעצלתי). ועוד כמה דברים...אבל אני משאירה את זה למי שיגיב פה. אם.
מה שחשוב מבחינתי זה שהצלחתי להביע משהו מהראש שלי בציור. לא שזה פעם ראשונה שזה קורה...אבל בכל זאת, כשזה קורה זה דבר משמח בשבילי, ואני משתדלת ללמוד כמה שיותר מהמקרים האלה.
טוב, אז עד כאן החפירה על הציור המהולל.
אני צריכה לעשות סידורים היום...הייתם מאמינים?
פחח...הלוואי היה לי חופש.
יאללה.
ביי :)
הו, השיר בקישור הזה: מעליות - דודו טסה ורוני אלטר
להת'.
טוב, אז ל"ג בעומר.
עברו כבר הימים אסור לשמוע בהם מוזיקה, יאיי!
כמו שכתבתי בפייסבוק אתמול, אתם תצחקו עלי - אבל הדבר הראשון ששמעתי היה את החלק השני של הסימפוניה השביעית של בטהובן. פשוט יש קטעים מוזיקליים שחופרים לך בראש ואתה חייב לשמוע אותם עוד פעם אחת...רק בשביל להוציא ממך את הרגש שגורם לך לרצות לשמוע אותו.
אחר כך שמעתי עוד שירים, כמובן...עד השעות הקטנות של הלילה, או המוקדמות של הבוקר, תלוי מאיפה אתם רואים את זה.
אז בזמן עדכון הפלייליסט באייפוד, שמעתי רנדומלית שירים כאלה ואחרים, והגעתי לשיר "מעליות" של דודו טסה. פפ'ף. מזמן הצהרתי שהשיר הזה רודף אחרי. פשוט בלי להתכוון הוא צץ משום מקום. ><
אבל במקום לכעוס על עצמי, רק ישבתי והקשבתי. אך הפעם לא היה זה רגש שאילץ אותי לשמוע את השיר, אלא דחף פתאומי כזה לצייר משהו...לצייר. תמונה נבנתה לה במוחי, לא מסובכת מידי...אבל הייתי חייבת להוציא אותה מתוכי, אחרת - לא יודעת. יקרה משהו.
בקיצור, בארבע לפנות בוקר התחלתי לפתוח מגירות ולהוציא מחברת רישום ועיפרון ומחק. (אני מקווה שלא הערתי אף אחד בבית...לא ממש הקפדתי על השקט):
חחח...מצחיקה שכמותי. זה לא יצא בדיוק כמו שזה היה בראש שלי, אבל זה מתקרב. ישבתי על זה שעה: מוחקת, רושמת, מוסיפה...עד שנרגעתי.
כתבתי כמה ממילות השיר לצד הדמויות, אלה שמתאימות להם, כי הגירסה לשיר ששמעתי זה של הדואט עם רוני אלטר.
נממ...מבחינת הציור, יש עוד מה לשפר. הידיים שלהם ממש לא מצאו חן בעיני. ורציתי בהתחלה לצייר את הבחור שיעמוד מרחוק, נשען על דלת, אבל לא הסתדרתי עם זה (כי לשם כך הייתי צריכה לשנות את הכיוון של החלון וכו' כדי שזה יתאים לפרספקטיבה ובלה בלה בלה...אבל התעצלתי). ועוד כמה דברים...אבל אני משאירה את זה למי שיגיב פה. אם.
מה שחשוב מבחינתי זה שהצלחתי להביע משהו מהראש שלי בציור. לא שזה פעם ראשונה שזה קורה...אבל בכל זאת, כשזה קורה זה דבר משמח בשבילי, ואני משתדלת ללמוד כמה שיותר מהמקרים האלה.
טוב, אז עד כאן החפירה על הציור המהולל.
אני צריכה לעשות סידורים היום...הייתם מאמינים?
פחח...הלוואי היה לי חופש.
יאללה.
ביי :)
הו, השיר בקישור הזה: מעליות - דודו טסה ורוני אלטר
להת'.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה