אפשר לשמוע מוזיקה!!!

חחח, כן. השנה די הצלחתי להתאפק בקטע של שמיעת מוזיקה ב33 הימים הראשונים של ספירת העומר. ואני עדיין לא מבינה איך יש כאלה ששורדים עד שבועות O_O
בכל מקרה, מכיוון שהתחלתי לשמוע מוזיקה שוב, אז הסרטונים שאני רואה ביוטוב שוב בעלי שמע ^^
היום ראיתי פוסט בפייסבוק של קבוצה ששמה "ציורים צעירים". כל יום עולים לשם ציורים מדהימים של הרבה אנשים מוכשרים. חברה המליצה לי לעקוב אחרי הקבוצה. בכל מקרה, היום היה קישור לסרטון הזה:
Crafty 2D Flip Book Animation (Music Winter Gloves - Let Me Drive)
הממ...מקווה שתהינו לפחות מהמוזיקה, האנימציה והציורים אדירים :)

טוב, הסרטון ששמתי קודם זה רישומים ברמה יחסית גבוהה בשבילי, המתחילה...
אז הלכתי לבדוק דברים קלים יותר, שאפילו אני (או ילד בגן חובה) יוכלו לעשות את זה.
הנה אנימציה ממש מצחיקה: Toilet Paper
והנה אחד ממש חמוד - מן סיפור אהבה כזה: Sweet Love Story

ועל ציורים ואנימציות נרחיב עוד בפעם אחרת.

הערה:
הפוסט הזה נכתב לפני הפוסט שקודם לו, אבל הפסקתי לכתוב והוא נשאר בטיוטה...אבל תתמודדו, נכון? ^^

כלום לא נוגע...

היי, למי שקורא את זה ולמי שלא.

טוב, אז ל"ג בעומר.
עברו כבר הימים אסור לשמוע בהם מוזיקה, יאיי!
כמו שכתבתי בפייסבוק אתמול, אתם תצחקו עלי - אבל הדבר הראשון ששמעתי היה את החלק השני של הסימפוניה השביעית של בטהובן. פשוט יש קטעים מוזיקליים שחופרים לך בראש ואתה חייב לשמוע אותם עוד פעם אחת...רק בשביל להוציא ממך את הרגש שגורם לך לרצות לשמוע אותו.
אחר כך שמעתי עוד שירים, כמובן...עד השעות הקטנות של הלילה, או המוקדמות של הבוקר, תלוי מאיפה אתם רואים את זה.
אז בזמן עדכון הפלייליסט באייפוד, שמעתי רנדומלית שירים כאלה ואחרים, והגעתי לשיר "מעליות" של דודו טסה. פפ'ף. מזמן הצהרתי שהשיר הזה רודף אחרי. פשוט בלי להתכוון הוא צץ משום מקום. ><
אבל במקום לכעוס על עצמי, רק ישבתי והקשבתי. אך הפעם לא היה זה רגש שאילץ אותי לשמוע את השיר, אלא דחף פתאומי כזה לצייר משהו...לצייר. תמונה נבנתה לה במוחי, לא מסובכת מידי...אבל הייתי חייבת להוציא אותה מתוכי, אחרת - לא יודעת. יקרה משהו.
בקיצור, בארבע לפנות בוקר התחלתי לפתוח מגירות ולהוציא מחברת רישום ועיפרון ומחק. (אני מקווה שלא הערתי אף אחד בבית...לא ממש הקפדתי על השקט):

חחח...מצחיקה שכמותי. זה לא יצא בדיוק כמו שזה היה בראש שלי, אבל זה מתקרב. ישבתי על זה שעה: מוחקת, רושמת, מוסיפה...עד שנרגעתי.
כתבתי כמה ממילות השיר לצד הדמויות, אלה שמתאימות להם, כי הגירסה לשיר ששמעתי זה של הדואט עם רוני אלטר.

נממ...מבחינת הציור, יש עוד מה לשפר. הידיים שלהם ממש לא מצאו חן בעיני. ורציתי בהתחלה לצייר את הבחור שיעמוד מרחוק, נשען על דלת, אבל לא הסתדרתי עם זה (כי לשם כך הייתי צריכה לשנות את הכיוון של החלון וכו' כדי שזה יתאים לפרספקטיבה ובלה בלה בלה...אבל התעצלתי). ועוד כמה דברים...אבל אני משאירה את זה למי שיגיב פה. אם.

מה שחשוב מבחינתי זה שהצלחתי להביע משהו מהראש שלי בציור. לא שזה פעם ראשונה שזה קורה...אבל בכל זאת, כשזה קורה זה דבר משמח בשבילי, ואני משתדלת ללמוד כמה שיותר מהמקרים האלה.

טוב, אז עד כאן החפירה על הציור המהולל.
אני צריכה לעשות סידורים היום...הייתם מאמינים?
פחח...הלוואי היה לי חופש.
יאללה.
ביי :)

הו, השיר בקישור הזה: מעליות - דודו טסה ורוני אלטר
להת'.

כלי רישום + התחלה של ציור + בונוס (נחשו מה זה! XD)

טוב, התחשק לי להשוויץ בכלי הרישום שלי.
למען האמת, הם די חדשים כי אני לא משתמשת בכולם. אבל שימוש ראשוני - היה גם היה! (משמע, הם לא...אממ...בתולים XD פחח...הומור מפגר).
אז הנה תמונה (וסליחה על האיכות...זה מהאייפוד):

טאראאם!
אז בואו נלך מלמעלה ללמטה, משמאל לימין :)
המחברת הגדולה שם, הראשונה משמאל זאת מחברת רישום מנייר אייכותי נטול חומציות. מה זה אומר? שהנייר הזה יישאר לאורך זמן...משהו כמו אלף שנה. זאת מחברת יקרה (יענו, עולה יקר ממחברת רגילה), אז כדאי לשמור אותה לציורים ממש מושקעים או משהו בסגנון...אני מתכננת לצייר שם משהו, אבל עדיין לא יצא. אבל זה בראש שלי! (ואני אגיד לכם בסוף איך ^^)
המחברת לידה היא כמובן יותר קטנה, מאותו חומר. הא, שתיהן מחברת PAPYRUS. במחברת הקטנה אני מרבה להשתמש - גם כי היא יותר קלה...וגם כי היא הייתה הראשונה שקניתי P:
המחברת הפשוטה החומה היא מחברת חלקה, ללא שורות. הנייר כמובן פחות איכותי. את המחברת הזאת קניתי היום, דווקא בגלל שהרביתי להשתמש במחברת שדיברנו עליה קודם...פשוט חבל היה לבזבז את הדפים על סקיצות קטנות וחסרות משמעות, ואני שונאת לצייר על מחברת שורות...סו מצאתי פשרה! מחברת CAMPUS חלקה, שעלתה לי פחות משנקל.

עפרונות:
שני עפרונות מכניים (או 'עפרונות שפיצים', כמו שאנחנו קוראים להם...) אחד 0.7 ואחד 0.5, עם החודים ששייכים להם לצידם. אני לא משתמשת בהם הרבה...אבל זה בטח כי אני לא יודעת להשתמש בהם לציור (כי לכתיבה...וואי וואי וואי!). חבר המליץ לי להשתמש בהם כדי לרשום את הקווים הסופיים של הציור...אבל עד כה לא סיימתי (רשמית) אף ציור...סו - עוד לא. לא ממש, בכל מקרה.
הקבוצה הראשונה של העפרונות היא של ה-B למיניהם: 2B, 3B, 4B, 6B 8B. אלו הם עפרונות כהים ורכים יותר. אני משתמשת בהם כדי להכהות, או כשאין לי צבע שחור בנמצא.
הקבוצה השניה היא כמובן ההפך מהם: ה-H למיניהם: H, 2H, 4H...וכו'. אלו הם העפרונות הקשים יותר, בדרך כלל משתמשים בהם לרישומים מפורטים יותר...משמע, אם אתם רוצים לצייר משהו דק-דק וקטן כזה - תרצו להשתמש בעיפרון 4H ומעלה. תלוי במה שאתם רוצים לרשום.
וכמובן שיש את הHB שמכונה גם "עיפרון מס' 2", כאלה יש לי המון...בכל תיק יש לי אחד כזה. זה העיפרון הכי פשוט והסטנדרטי שמשתמשים בו להכל. אפשר לעשות ציורים מדהימים רק עם העיפרון הזה.

מחק ומחדד:
יש לי שתיים מכל דבר. במחדד, כדאי שיהיה לכם מחדד כזה שיכול גם לחדד עפרונות/צבעים עבים (אם יש לכם כאלה). אני רק אומר, שקשה למצוא מחדד טוב...יש כאלה ששווים זבל, ויש כאלה שעושים כזה שפיץ מטורף...וול. צריך לחפש טוב.
במחק - יש לי את המחק המלבני והרגיל, ויש לי את העגול.
ולמה יש לי שניים?
טוב, מחק הוא מאוד שימושי. חוץ מהשימוש הפשוט של מחיקת טעויות או סתם דברים שאנחנו לא אוהבים בציור שאנחנו עושים, אפשר להשתמש בו לפעמים למשחקים בגווני האפור של הרישום. (הא! באחד הפוסטים הקודמים יש את הציור של הפרצוף עם העיניים הגדולות...זה היה התרגיל שהשתמשתי בו במחק כדי לעשות הבהק בעין).
המלבני אתם יודעים, בהתחלה הוא פינתי כזה, אבל אחרי כמה מחיקות הוא מאבד את 'פינתיותו' וקשה למחוק משהו ספציפי. לכן יש לי את העגול, שכשאני שמה אותו על המקום שאני צריכה למחוק, הוא מוחק פחות.
כמובן שיש את המחק המיוחד הזה, הגמיש...מחק אפור קוראים לו. אבל...עוד אין לי כזה.

עטים:
הא! כן, כן, גם עט הוא כלי אומנות ראוי לשמו! אני אעלה לכאן בהזדמנות ציורים מדהימים שצויירו רק עם עטים...ניסיתי פעם, אבל...עוד חזון למועד.
בכל מקרה, עטים.
העט התכלת מכיל בתוכו ארבעה צבעים בסיסיים: ירוק, אדום, שחור וכחול.
העט הירוק מכיל בתוכו ארבעה צבעים (שאני מכנה 'צבעי עוגת יומולדת'): ורוד, סגול, תכלת וירוק בהיר.
כמו שאמרתי, עוד לא השתמשתי בהם כל כך. עד עכשיו ציירתי בעט כחול רגיל כל מיני סקיצות סתמיות ואיזה חתול אומלל...אבל יום אחד אני אשתפר.

אחרונים חביבים: סרגלים. כי תמיד צריך כאלה :)
וככה הכל נראה, ארוז ומסודר:

לא הראיתי לכם את העפרונות הצבעוניים שלי...אבל אלה פעם הבאה.

אז...הבטחתי לכם התחלה של ציור - הנה!

נכון שאתם רואים פרפר? חחח...כן, זה חלק מתמונה שהתחלתי לרשום במהלך שיעור פטפטת. זה הציור הראשון שלי במחברת החלקה!
אממ...טוב, כבונוס (שהחזקתם מעמד עד כה) אני אראה לכם עוד ציור:

חמוד? ^_^
ההצללות לא משהו...אני אתקן אותו בהזדמנות.
כתבתי מקודם שאני אגיד לכם איך אני שומרת רעיונות בראש...
טוב, זה בפעם הבאה, כבר מאוחר...
לילה.

Happy Face :)

To the ones who wondered - yeah, the Anatomy test was great. I got 85%.
Well, It's good for me, because even though I talked about this test for...two week (?), the truth is that I started to learn about two days ago.
Mmmm....okay, not two days...four.

SO!

I've got this hobbie, drawing, painting ect'...I'm not that good, but I'm trying.

I have a book, named "Drawing for Dummies" and it's quite good

One of the first exersice on the book is to draw an eye, and to shadow it.

I did two eyes, and because I was bored and thought that adding one thing or two can be fun, so I got this:

Cute, huh?

It's not much, but it's a beginning.

I have more drawings, but most of them are "copied". I mean - I look at a anima character, or cartoon character and draw it. Sometimes my drawing looks exactly like the original like here:

Or a bit different, like here:

See?
I still have a lot to learn...yeah. a lot.

Okay then.
That's it for today. I'll go catch some sleep.
Bye!

הסבר

אז ככה.

למה קוראים לו pencil and eraser?
זאת לא שאלה קשה בכלל.
העיפרון הוא כלי כתיבה, כמו שהוא כלי אומנות. כנ"ל לגבי המחק.

אז,
בבלוג הזה קרוב לוודאי יועלו ציורים (אם יותר לי הזמן), ואי אפשר שלא לשים לב שאני מרבה לכתוב.
בינתיים האיזון בין ציור וכתיבה אצלי על הפנים...מקווה לשפר את שניהם. אם יהיה זמן.

סו...
עד כאן.
בינתיים.

אז התפשרתי על סגול....

כי פעם היה פה וורוד.
אני עוד לא מבינה למה הייתי כל כך מושפעת מהצבע הזה....וול.
ופעם כנראה (אם זיכרוני לא מטעיני...זה היה לפני 4 שנים! ב2009!!) הייתה פה ברכת "היי, ברוכים הבאים! אני חדשה בזה, זה הבלוג שלי, שמדמה את החדר שלי.." ובלה בלה בלה.
לא חשוב. גם.

סו,
מחר יש מבחן באנטומיה.
וכמה שאני אעצום עיניים זה לא עומד להשתנות!
ועוד מעט אני אהיה חייבת לרוץ לעבודה,
וכמה שאסתכל על השעון, זה לא עוצר מלכת ומתקרב דקה אחר דקה אל הרגע המיועד בו אפרוץ בסערה מהבית וארוץ.

חי חי...
יהיה לי זמן היום לעלעל בספר שלי?
לא...לא חושבת.
יש דברים חשובים אחרים...לא שהספר שלי חשוב פחות.

נממ...מתישהו אני אעלה לכאן ציורים.
במידה ויגיע היום שהם יהיו גמורים.