Tai Kamiya

למה בכלל חשבתי ששם המשפחה שלו זה 'יגאמי'?

הממ...אולי רציתי לקשר אותו ללייט יאגאמי מ Death Note .

חחח, אבל אין קשר ביניהם.

חבל.

יצא עקום. לא נורא.

צמיחה

הרפרנס היה על כריכה של חוברת המדברת על צמחונות.
כשראיתי את התמונה מיד חשבתי שזה יכול להיות תרגיל מאוד טוב בשבילי לציור.
חוץ מזה שהספר נהדר עם הרבה חומר למחשבה, כמובן.

המילה שאין לנקוב בשמה -_-

תראו את הציור.
אולי תבינו...
בהשראת הערות מפגרות בשיעור אנטומיה, וכמובן - הציור המפורסם, "הצעקה" של אדוארד מונק, האקספרסיוניסט האדיר.

(כמובן שאיני מנסה להשתוות אליו....חלילה).

אבולוציה אינה מילה גסה...תקלטו, אנשים -_-

הא, וזאת כאילו אמורה להיות אנוכי. הילדה, יענו.
הייתי מציירת את עצמי מגלגלת עיניים, אם הייתי יכולה. באמת.

ובכל מקרה, סליחה על האיכות. שעה מאוחרת, אייפוד וכו'. פלוס, לא היה לי כוח לצייר דמויות של אבולוציה...אז הדבקתי אותן בגסות, תמונה שמצאתי באינטרנט.

עריכה: ובכן, אזרתי כוח והנה התמונה באיכות טובה יותר.

אני רוצה להוסיף כאן את מה שכתבתי בפוסט בפייסבוק שלי:

טוב, לסיום "מרתון" ציורי לפנות בוקר - 
את זה ציירתי היום, בעקבות שיעור אנטומיה. 
לפני כמה שבועות למדנו על התא, והמורה אמרה משהו בסגנון 'האבולוציה של התא'. מיד התחילו לקפוץ שם "מה?? אין כזה דבר אבולוציה, מה פתאום אבולוציה..." וכו' וכו' וכו'.
המורה ניסתה להסביר, ואיכשהו הרוחות שקטו.

חחח, אז אתמול המורה לימדה על התפתחות העובר. וכדי למנוע מעצמה את השימוש במילה, תוך מילמול "שלא יישמע מידי חילוני..." היא אמרה עוד כמה מילים ("כך היא דרכו של הטבע..") כדי לא להגיד את המילה הפוגעת - "אבולוציה".

פפ'ף...נו באמת....
טוב, אולי זה ברור לי, כי אני יודעת יותר משפה אחת. אבל במילה אבולוציה אין תמיד הכוונה לדעותיו של דרווין, אלא...איך אמרה המורה? זוהי דרכו של הטבע - אבולוציה זאת התפתחות. זהו.

תירגעו אנשים.

אף אחד - לא המורה ולא אני - דתיות שיודעות מי ברא את העולם - לא מנסה להעביר אתכם על דתכם.


אז בלי פאניקה 

צחוק הגורל

או איך שלא נקרא לזה.
לפני שבוע, ב 2 למאי פרסמתי פוסט על השיר "השעות המתות" של קרן פלס.
שבוע שעבר ציירתי בית קברות.
והיום נודע לי שבאותו יום שחפרתי על השיר הזה, ותמונת הבית קברות עלתה במוחי והייתי חייבת לצייר אותה -
באותו יום בן דוד שלי בן ה-12 נפטר. טבע בנהר.
לא הכרתי אותו כל כך. דיברתי איתו רק שעה אחת לפני 4 שנים, ואז הוא היה ילד בן 7.
הוא נקרא על שמו של הדוד האהוב עלי, אח אימי.
והוא גם מת.
שניהם.
הוא נקבר לצידו של דודי.

זכרונם לברכה.

------------------------------

איך הדמעות ממשיכות לזרום עדיין...זה כל כך קשה וכואב. ואני לא רוצה לתאר לעצמי הכאב של המשפחה שלו, של ההורים שלו...
אלוקים, למה זה ככה? למה אתה לוקח את הצעירים, את הקטנים האלה שעוד לא הספיקו לחיות...
אני חושבת על כל אלה שאני אוהבת ומוקירה, שאני מכירה יותר מקרוב...אני לא רוצה לחשוב אם יקרה להם משהו...אם נשברתי עכשיו, איך אני אחיה אם יקרה להם משהו?

אלוקים, שמור עליהם בשבילי. שמור עליהם שלא יאונה להם רע. תצעידם בבטחה, תן להם חכמה שישמרו על עצמם, תן להם שמחה ועידוד שלא יפגעו בעצמם או באחרים, עזור להם תמיד...שמור עליהם...

הכל התחיל מתפוח אחד...

בעצם לא.
אם קראתם את הספר "חוה לא אכלה תפוח", אתם בטח יודעים שלא היה תפוח.
ואם אתם חכמים כמוני ויודעים את זה גם בלי לקרוא את הספר, אז...high five!

בכל מקרה.
אתמול היה לי חצי יום נחמד כזה בעיר, סידורים והכל. והשתדלתי מאוד! באמת! אך לא התגברתי ובסוף נכנסתי לסטימצקי, כי ידעתי שאני צריכה לחפש שם משהו. וידעתי שאני גם אמצא משהו.
אז מה שמצאתי זה את הספר The Fundamentals of Drawing מאת האומן ברינגטון בארבר, שמצורף אליו דיסק בו הוא מסביר קצת יותר ממה שכתוב בספר המדהים הזה.
עכשיו, בטח תשאלו מה ההבדל בין זה לבין המדריכים שיש בכל רחבי היוטיוב, ועוד חינמי לחלוטין...וול. העניין הוא ששם ברוב הפעמים אין סדר מסויים, ואתה מדלג בין נושא לנושא בלי להעמיק בו יותר מידי. יש כאלה שיראו את זה כיתרון וזה עוזר להם, ויש כאלה (כמוני) שלא.

בספר הוא קודם מסביר מה הציוד הדרוש לציור, וזה האמת כבר ידעתי מספר אחר שקראתי. אחר כך הוא אומר שבשביל לצייר צריך שתהיה תשומת לב לקווים שהעיפרון מצייר, לתחושה, למרחק...בקיצור, הרבה ריכוז. הוא נתן לדוגמא תרגילים של ציור קווים במרחקים שווים ובגודל שווה - זה לצד זה, לאורך, לרוחב באלכסון...ואז לצייר עיגולים - קודם בלי לדייק ואז לשפר לאט לאט את 'מושלמות' העיגול. בקיצור, הכל צעד אחר צעד, לאט אבל בטוח.

אני חייבת להגיד שיש הרבה דברים שהוא אמר, שאפשר לומר שכבר ידעתי, אבל לתרגל את זה מעשית...זה הקושי!
טוב, אז זה מה שהספקתי לצייר אתמול מהתרגילים שהוא נתן. וכמובן - זה היה תפוח.

וגם כדור ^_^

ראי הנפש

טוב, אז היום בשיעור אנטומיה למדנו על העין.
זה מנגנון לא רע, אגב. מתוחכם מאוד.

אז, כמובן שהשיעור נתן לי השראה לצייר עיניים...

הו, וסליחה על איכות הציורים. פשוט הסורק יעשה הרבה רעש בשעה כזאת של הלילה XD

עוד משהו שאני צריכה ללמוד, זה לצייר עיניים שדומות אחת לשנייה...עדיין קשה לי עם זה.
הממ...אני אחזור לצייר עצמים.
סתם, אני פשוט אמשיך להתאמן.

Girl's eyes

Boy's eyes

Random eyes

Kind of realistic eyes

געגועים לחורף

למרות שמזג האוויר הנוכחי לא כל כך רע...
ילד אנימה עם צעיף.
בהשראת אנימה ישנה שאני לא זוכרת מה שמה או שם הדמות שבזכותה נחה עלי המוזה היום.

השעות המתות

בית קברות לשעות

בהשראת השיר של קרן פלס,  השעות המתות:

מילים ולחן : קרן פלס
הפקה מוסיקלית: דני ״פילוני״ קרק

יום ראשון כבר לא ראשון
כשהוא לא פה זה מתבלבל לי
בלילות קשה מדי לישון
ובבקרים הראש נופל לי
על הרצפה בסלון 
שוכבות השעות המתות שלי
כל השעות המתות

מסתירה את השריטות
אומרת לכולם שטוב לי
אבל כל הזמן בודקת הודעות 
מתי כבר הוא יכתוב לי 
גם ממתקים לא ממש עוזרים
למלא את כל החורים שהוא השאיר

מספרים, שטוב לך שם
בבקרים בקצה העולם
יש זריחות מהופכות , השמש עולה מהים

רביעי שישי שבת 
כשהוא לא פה זה מתקצר לי
במראה לא מעיפה מבט
אני זה לא אני כשהוא חסר לי
אני אשרוף בחצר את כל השעות המתות שלי.

עוגת-עציץ...

באמת משעמם לי.
ולכן עציץ שצוייר בהשראת עציץ שיש לנו בבית, נראה כעת כמו שהוא נראה...

וברור שזה נראה מזעזע...חחח, ציירתי את זה באמצע השיעור, ואז צילמתי את זה והעליתי :)